עוד תמונות מלוד

לעוד תמונות וכתבות:
http://www.panet.co.il/online/articles/1/2/S-361012,1,2.html

http://www.ledawy.net/

עוד הפגנה:
http://www.tv.social.org.il/civic/stv-lud-demonstration-against-house-demolitions.htm

مسيرة احتجاجية باللد ضد سياسة هدم البيوت العربية צעדת מחאה בלוד נגד מדיניות הריסת הבתים הערביים

لقد زرنا مدينة اللد مساء يوم الثلاثاء 28.12.2010 تضامناُ مع اهلنا في اللد ومع عائلة ابو عيد المنكوبة .التي قامت السلطات بهدم بيوتها السبعة قبل اسبوعين.
השלטונות הרסו לפני שבוע שבעה בתים בהם גרה משפחת אבו-עיד בלוד. בקרנו שם ביום שלישי ה-28.12.2010 כדי להפגין סולידריות עם בני המשפחה.

بعض الصور من المسيرة כמה תמונות מהצעדה

ما تبقى لهم من اثار المطبخ זה מה שנשאר מכלי המטבח

احدى الخيم في موقع الهدم אחד מהאוהלים במקום ההרס

اثار الهدم הבתים ההרוסים

حيفا

حيفا هي من أهم موانئ شرق البحر الأبيض المتوسط ومقر سكة الحديد الإسرائيلية الرئيسية. تتميز المدينة بتعددية الطوائف التي تعيش فيها . يعود تأسيس المدينة حسب تقديرات علماء الآثار إلى عهد الكنعانين من مدن ما قبل التاريخ, وكان العرب الكنعانيون هم أول من سكن مناطق حيفا وعمروها، وبنوا الكثير من مدنها وقراها.

يبلغ عدد سكان مدينة حيفا 270400، 91.1% منهم يهود، 4.8% عرب مسيحيون، 3.8% عرب مسلمون و0.1% دروز. حيفا هي مركز القضاء، وتُعتبر ثالثة المدن الكبرى في فلسطين بعد القدس ويافا، وتقع على ساحل البحر المتوسط بالقرب من رأس خليج عكا الجنوبي، وساحلها ممتد من الشمال الشرقي إلى الجنوب الغربي، على سفح جبل الكرمل.

بُني وادي الصليب في فترة العشرينات من القرن العشرين، ويظهر من البيوت الباقية أن الأبنية الجميلة تقع في المنطقة العليا، حيث بنى التجار بيوتهم. بينما يظهر من شكل المباني في المنطقة التحتا، ومن نوع الحجارة وتصميم البيوت أنها كانت لعمال الميناء والعتالين.

التسمية: حسب د. جوني منصور:"سُمي وادي الصليب بهذا الاسم بسبب تقاطع واديين في مكان واحد، وهو ما يشكل صورة الصليب"،واعتمادًا على الفرضية ، فإن تم تجريد الوادي من بيوته فمن الممكن حينها رؤية التقاء الواديين."

عكا

عكا هي كباقي المدن الختلطة في بلادنا، تعاني من تهويد وتمييز، والإضطهاد جزء من حياتها اليومية.

تجولت في شوارع عكا وحاراتها مع المرشدة جهينة صيفي. كنت أرى جمال عكا القديمة السور، السوق، الخان، البحر والميناء. وعندما بدأت المرشدة بألحديث، فجاةً ظهرت أمامي عكا اخرى ليست التي أراها، عكا الاضطهاد، عكا المعاناة وعكا الإحتلال.

فسردت علينا قصة من مجموعة " قصص معاناة الشعب الفلسطيني" . وتحكي القصة أن سكان عكا الاصليين يعانون من قمع البلدية الصهيونية. مدارسهم تعاني من نقص في الميزانيات كسائر الفلسطينيين في البلاد. لا يتوفر لأطفال عكا فعاليات غير منهجية ليقضون اوقات الفراغ. وانا كقروي لطالما تمنيت ان اعيش في مدينة معتقدا انا سكان المدينة يسبحون في بحر من الامكانيات للترفية والتعلم. ولكن اتضح لي أنه من الصعب العيش في مدينة مختلطة، وان نسبة القرويين العرب الاكادميين اكثر من المدنيين العرب.

وعرفت أيضاً أن زقاقات عكا المحاطة بالبيوت القديمة الساحرة والفقيرة تسلب عن طريق مقاولين يأتون لترميم أحد هذة البيوت، وعندما يعجز سكان البيت عن دفع تكلفة الترميم، يأخذ المقاول مقابل الترميم جزء من البيـت، وهذة مجرد إحدى الطرق لتهويد عكا.

طريقة أخرى للتهويد هي "جمعيات خيرية" تنتشر في الحارات الفقيرة بهدف "تقوية" السكان الفقراء، لكنها بالحقيقة تستغل بساطة الفقراء، وتعمل على تهويد عكا القديمة. مثل جمعية اياليم ( עמותת איילים).وهذه الجمعية تعمل مع جنود مسرحين بهدف تقوية الاستيطان الصهيوني عن طريق تربية الشباب على مبادئ الصهيونية الحديثة (أنظروا الرابط أعلاه). أحد مشاريع "الغزلان" هو تسكين جنود مسرحين في عكا القديمة، والكثير من المدن والقرى العربية، عليهم التطوع من أجل المجتمع وتقوية الفكر الصهيوني لدى الاطفال اليهود الذين يعيشون في البيئه المحيطه لهم. وبالمقابل تعطي الجمعية للجنود المسرحين المتطوعين والمستوطنين منح تعليمية.

زرنا خان العمدان الذي يقع بوسط هذه الزقاقات، وقد بني في عهد الضاهرعمر. ووجدنا أن الخان، هذا المكان الاثري الساحر، مغلق. أي لا يمكننا دخوله، وذلك لأن رأس مالي مقرف قرر ان يحول هذا المكان الاثري الذي يعتبره العكيين "ساحة البلد" الى كومة مال في البنك. وذلك عن طريق ترميم الخان وفتحه كفندق بوتيك.ولم يكتفي بسرقة تراثنا وحضارتنا ، بل يريد أيضاً تهجير الناس التي تسكن بالقرب من الخان، لان منظرهم لا يليق بالسياح اللذين سيزورون فندقه.

قد عرضت عليكم جزء بسيط من واقع عكا المؤلم ، الذي يعلمنا أن تهجير شعبنا مستمر بطرق حديثة وغير مباشرة، آملاً أن لا نقف أمامه مكتوفي الايدي، وأن نستيقظ من سباتنا.

לוד

לוד עומדת במקומה מלפני ימי המקרא היא ראתה כל ממלכה ואימפריה שקמה ונפלה כאן, הרומאים, הממלוכים, העותומאנים, כ-6,000 שנים רצופות של היסטוריה עשירה שמוסוות תחת מסך של הזנחה והתפוררות. בעברה הייתה לוד ציר מרכזי וחיברה בין הערים המרכזיות של מזרח התיכון, מדמשק, דרך ירושלים ועד קהיר. "המלון של לוד," חאן אל-חילו נבנה במאה ה-13 ושימש במשך 800 שנה את הזרם הקבוע של נוסעים מכאן לכאן.

חאן אל חילו בית הבד

השימוש בו נפסק עם כיבוש לוד ב1948 וכיום הוא עומד, מוקף גדר ומתכלה, בלב העיר העתיקה. מצבו של החאן מייצג את היחס הכללי הניתן להיסטוריה של לוד. כאילו לא שווה לספר את הסיפור של העיר הזאת, אתרי עתיקות ומורשת מדהימים קורסים אל תוך עצמם. בדומה לחאן, ובמצב אף יותר גרוע, עומד בית הבד של לוד, מתפרק, ליד השוק. כיום, ידועה לוד לא על ההיסטוריה שלה, אלא כבירת הפשע והסמים של ישראל. כך מוחקים סיפורה של עיר ואת גאוותם של תושביה.

עצובה בהרבה מההזנחה של ההיסטוריה של העיר היא ההזנחה של התושבים שלה. אתה מנסה לצלם את הזבל אבל הילדים בכל מקום, ולהיפך: קשה יהיה לתפוס את הילדים בלי שיחדרו לפריים ערימות הזבל, הפחים הבוערים ונחילי הביוב. שכונת הרכבת, הנקראת כך בגלל מיקומה על מסילות הרכבת, מזעזעת. אין מילה אחרת. היא נראית כמו הרעים שבגטאות האמריקאיים. זאת כבר לא הזנחה. זאת התעללות.

אם צריך עוד דוגמאות להזנחה הפושעת של הרשויות בילדים אפשר להסתכל על המקרה של אולם הספורט של חטיבת ביניים "נוה ירוק" הנמצא בשכונת נוה ירוק. אולם הספורט נשרף לפני 13 שנה וטרם שופץ, הוא רק עומד בשטח ביה"ס ומאיים לקרוס. מלבד בתי הספר, אין בשכונה מקום למשחקים ולא מקום ירוק. מרכז "מוסאוא" לזכויות האזרח עתר לבג"ץ בדרישה לחייב את עיריית לוד לשפץ האולם.

סיפורה של דהמש קיצוני עוד יותר. כפר ערבי קטן בין לוד לרמלה שקיים עוד מלפני הקמת מדינת ישראל. בדהמש גרים כ-600 תושבים, ללא רחובות סלולים, ללא תשתיות, בין ערימות ענק של מיזבלה. למרות שהכפר קיים מלפני הקמת המדינה, עד היום לא הוכר ואף רשות מקומית אינה לוקחת עליה חסות. יותר מזה, תושבי דהמש צריכים להיאבק כדי שלא יהרסו את בתיהם.

לאחרונה, אישרה הממשלה תוכנית לשיקום לוד בהיקף 160 מיליון שקל. כמובן שאחר סכום כזה גדול קשה לעכוב בדיוק. בכל זאת יש נתונים שאפשר לראות: 60 מיליון לשיפור התחזוקה הציבורית לעומת 4 מיליון לשירותי הרווחה, ו800 אלף (0.5%) שיוקצה לפעילות תרבותית בלוד. 3,000 יחידות דיור עבור האוכלוסייה הערבית של לוד, 4,500 יחידות דיור למשיכת אוכלוסייה חדשה ללוד. כמובן שאף שקל לא ילך לשיפור המצב של דמהש כי הרי היא אינה חלק מלוד. כך לפחות נראה הדבר על נייר. אין לי ספק שבפועל יעוותו הסכומים, וכמו תמיד ינושלו תושבי לוד מהמגיע להם לטובת קבלנים, פקידים וכל שאר אלוקות.

יפו

יפו. הצד האפל של תל אביב. או יותר נכון, פח האשפה של תל אביב. ובכלל, כל הזמן מקשרים אותה לתל אביב. אפילו יש מקף שמחבר. תל אביב-יפו. אבל יפו קיימת הרבה יותר זמן, הולכת הרבה מאוד אחורה. קרוב ל-4,000 שנה, ואולי יותר.

כתובת גרפיטי ליד רחוב יהודה הימית

יונה הנביא הסתובב ביפו – זה מה שתמיד אומרים לנו, היהודים, בבתי הספר ובסיורים כדי לחבר אותנו למקום, לתפוס שורשים. אני מאוד אוהב את יפו; יש בה משהו קסום, מיסתורי, מלוכלך. תמיד מגלים משהו חדש. ובסיור שעשינו בעיר (שכרגע כולנו מתגוררים בה גם כן) גילינו הרבה דברים חדשים.

מקום נחמד לשחק בו?

רחוב יהודה הימית הוא דוגמא מובהקת שיפו היא עיר בשיפוצים תמידיים. בתיו של הרחוב מתפוררים, הוציאו את הכביש מהמקום ועכשיו משפצים. מה? לא ברור. הרחוב נמצא בשיפוצים כבר מי יודע כמה זמן, ובמקום שיהיה מקום רחב ללכת בו התושבים ועוברי האורח צריכים להצטמצם לשני שבילים צרים שנמצאים משני צידי הרחוב, בלי האפשרות ללכת מצד אחד לשני, כי השיפוצים מוקפים גדרות. הרחוב הזה הוא רק דוגמא לחסימה של ציר מרכזי בשביל שיפוצים לא ברורים כל שני וחמישי, מקרה שקורה פעמים רבות גם בשדרות ירושלים.

ילד ברחוב יהודה הימית

משם המשכנו לעג'מי. עג'מי היא השכונה הפלסטינית היחידה ביפו. לפני 1948, יפו הייתה מרכז סחר ותרבות חשוב, אחת הערים החשובות לאוכלוסיה הפלסטינית בארץ. חיו בה עד אז יותר מ-70,000 תושבים ערבים. במלחמה ב-48' כבשו את העיר הכוחות היהודיים וגירשו וגרמו לבריחה של תושבים רבים, כה רבים עד שנשארו רק 4,000 פלסטינים בעיר. שיכנו אותם בעג'מי בבתים שננטשו ועל השכונה הוטל ממשל צבאי. אנשים רבים, בהתאם לחוק נכסי נפקדים, חזרו לבתיהם ונאלצו להתחיל לשלם עליו שכירות לחברת עמידר, שכן הבית לפתע הפך לרכוש המדינה.

רחוב יהודה הימית. בשיפוצים תמידיים.

והסכנה עדיין קיימת. חברת עמידר הוציאה צווי פינוי ל-497 משפחות בעג'מי בטענה שהם פלשו באופן לא חוקי לבתים או בנו תוספות בנייה לא חוקיות. הטענות מגוחכות, כיוון שחלק מהבניות הלא חוקיות נעשו לפני עשרות שנים, וחלקן נעשות כיוון שהעירייה לא נותנת היתרי בנייה ואין לאן להתקדם. יש כאן מדיניות כללית של הפיכת יפו ליהודית ובורגנית – הכנסה של אוכלוסייה יהודית עשירה ודחיקה הצידה של האוכלוסיות "המוחלשות", באופן מובהק ביותר לפלסטינים.

אפשר להרגיש את הבתים מתפוררים עלייך.

ואכן, לצד העוני המחפיר של עג'מי וכמה שכונות אחרות, אילי הון משתלטים על השטח של יפו. הדוגמא המובהקת יותר לכך היא גבעת אנדרומדה, שגם לידה עברנו בסיור. פרוייקט יוקרתי בצורה מחרידה, מתחם של בתים גבוהים ומפוארים, בריכה ומזרקות, כולם מוקפים בגדר. על פי החוק ה"שכונה" הייתה צריכה להיות פתוחה לציבור ולכלול ארבע כניסות, אך בפועל יש כניסה פתוחה אחת עם שומר, שעל פי ראות עיניו (משמע אם עורך מספיק לבן) ייתן לעוברים להיכנס. בכלל, הרבה מאוד כרישי נדל"ן מגיעים לעיר ובונים בה פרויקטים יוקרתיים. יפו נהיית אטרקטיבית, זוגות צעירים שלא יכולים לגור בתל אביב נודדים דרומה, נהיה "מגניב" לגור ביפו, אקזוטי, והמחירים עולים ועולים והתושבים ה"חלשים" נדחקים הצידה יותר ויותר.

אפשר לראות כאן את התסכול של מצוקת הדיור. דור חדש של חסרי בית.

מעג'מי ירדנו למדרון יפו, מישורי דשא רחבי ידיים עם גני שעשועים שמובילים לחוף הים. בעבר, היו שם הררי זבל, עד שהעירייה החליטה בפרויקט גדול לפנות אותו ולבנות שם פארק. בקמפיין גדול העירייה הכריזה כי הנה היא "מביאה את הים לתושבים", תושבי שכונת עג'מי שעד אז הלכו לחוף הרבה יותר רחוק. אלא שהדבר לא קרה. הפארק הלא-מוצל, הסטרילי והתיירותי התחבר לנמל יפו ומשם לטיילת של תל אביב, והביא אליו תיירים ומבקרים נלהבים. הים לא באמת "בא" אל התושבים.

חסרות דירות? על מה מדברים? את הפנטהואזים הכי יפים בונים כאן! עוד דוגמא בוטה לכרישי הנדל"ן שמשתלטים על המרחב היפואי

משם הלכנו לאורך הים צפונה ונכנסנו אל יפו העתיקה. בעיר העתיקה גרו הרבה פלסטינים עד 48'. אחרי כן השכונה הייתה ריקה יחסית, עד שהוקמה "החברה לפיתוח יפו העתיקה". הוחלט לשמר את הבניינים של העיר העתיקה ולהפוך אותה לרובע אומנים. אומנים עשירים ומבוססים נכנסו לבתים, הקימו גלריות והפכו את העיר העתיקה לצבעונית. איזה יופי! קבוצות תיירים רבות מכל העולם מסתובבים בסמטאות האבן הקטנות, להתרשם מהאומנות המקומית. שמות הרחובות הם על שמות מזלות מגלגל המזלות, מאוד נקי ויפה, כאילו הסמטאות האלה הן נטולות היסטוריה. ברחבה של העיר העתיקה ניצב לו פסל של נאפוליאון. הצרפתים היו פה כנראה, אבל ערבים? כנראה שלא.

בית דירות נטוש ליד שוק הפשפשים.

שימו לב לסטיקר - האמנם אפשר להיות חופשיים עם כל הצרות בעיר הזו?

כתובת גרפיטי, גם היא ליד רחוב יהודה הימית. פתרון מעניין לפשע הם מציעים פה.